לפני כמה שנים, ברוח הפורים, בעלי שם אף אדום של ליצן וניגש להצחיק את האחיינית המתוקה שלו בת השנתיים. היא דווקא נתקפה בפרץ של בכי היסטרי שציער את כולם.
למה בעצם הרבה ילדים מפחדים מתחפושות? ילדים צעירים עוד לא מסוגלים לתפוס שכאשר מישהו מחופש הוא עדיין נשאר עצמו. לכן, לעיתים הם עלולים להיבהל מאוד - גם מעוצמת החוויה, גם כחלק מפחד מזרים וגם מזה שמישהו שהם מכירים וראו לפני רגע פתאום נעלם להם והפך למשהו אחר.לכן, הורים וצוותי חינוך לגיל הרך, השתדלו להתחפש בתחפושות שאינן כוללות מסכות פנים מלאות או שמכסות חלק ניכר מהפנים. עדיפים כובע, אוזניים, בגד או איפור.
לפני החג מומלץ להתחפש מול הילדים וביחד איתם, כדי שהילדים ייחשפו (ובמיוחד אלו שמפחדים) באופן הדרגתי לשינוי ויבינו ש"הנה הגננת שאני אוהב, עכשיו יש לה אוזניים של ארנב! אבל הנה היא הורידה אותן ועדיין נשארה עצמה". ההדרגתיות והשיתוף יכולים להקל על הפחד.
שיהיה חג שמח
ממ מעניין מאד. פעם ראשונה שאני רואה התייחסות לנושא הזה. כי האחיין שלי מפחד פחד מוות מליצנים, לדוגמה. לשמחתי, הוא רואה את הסדרה קופיקו ושם קופיקו החמוד מתחפש אז הוא הבין קצת את המשמעות של הדבר.
השבמחקפחד מליצנים זה דבר כל כך נפוץ שאפילו יש פוביה רשמית לנושא. משהו שקשור לפנים אנושיות בהן הפרופורציות מעוותות.
השבמחקאצל ילדים צעירים, חשוב באמת כפי שציינת שהילד ייחשף ככל הניתן לתהליך ההתחפשות על מנת שילמד להבין עם הזמן שמדובר באותו אדם שהוא מכיר אשר שם עליו משהו חדש.
מזל שיש את קופיקו :)